היסטוריה תעסוקתית
18 במאי 1930 נולד בבית ציוני בצ'כוסלובקיה
1934 עלה לארץ ישראל עם אחיו תאומו יוסי ז"ל ועם הוריהם.
1938-1945 למד בכפר הנוער בן שמן - שם ספג לראשונה את חיבורו לאדמה, לערכי הציונות, לחינוך לאהבת הארץ, למעורבות חברתית ולעבודה.
1944-1950 לכל אורך חייו נאבק בחירוף נפש על קוממיות עם ישראל. בגיל 14 גויס לארגון "ההגנה" בת"א לפלוגות החי"ש. שימש כמלווה שיירות, לנגב, לנירים, לצאלים, לדורות ולגבר-עם. עם הכרזת המדינה התגייס לחטיבת גבעתי, הצטרף לגדוד 51 והשתתף במלחמת הקוממיות, בקרבות "שדות פלשת" בנגב (קרבות פריצת "שער הנגב") ובדרך לירושלים הנצורה. נילחם במצור "בית דג'ן".
1949 שימש כמפקד "הר הצופים" המפורז בירושלים, תחת מצור הירדנים.
1950 בסיום הקרבות חזר לבית אימו בחיפה ופתח בית מלאכה לצורפות.
1950-1955 עבד כמנהל אגף "ציפוי מגן" בחברת "דשנים וחומרים כימיים" למניעת קרינה רדיואקטיבית במתקנים וטכנולוגיות מתקדמות. בשנים אלו פרש כנפיים והיה נתון להליכים היסטוריים הקשורים ומתחברים למאורעות ואושיות מדינת ישראל.
1952 נשא לאישה את תקוה לבית בן - מנחם.
1954 הקמת "חברת בניה" יחד עם 15 צעירים לבניית פרויקט מגורים ברחוב שמשון, מעשה יוצא דופן של יזמות קבלנית פרטית בעיר.
1956 נישלח על ידי "דשנים וחומרים כימיים" באמצעות מחלקת המנהל לסיוע חוץ למדינות העולם השלישי, למשך חצי שנה להשתלמות בציפויי מגן עופרת חומרים תרמופלסטיים וגומי באוניברסיטת מישיגן. עם שובו לארץ התמנה להיות ראש אגף ב"דשנים" בתחום האחזקה השוטפת ובהקמת מתקנים שהיה בהם לתרום לחקלאות ולביטחון ישראל.
מאז עסק בקידום והחדרת טכנולוגיות חדשניות ממוצרי המפעלים לכל ענפי המשק והכלכלה שסייע בהקמתם.
החל מ 1963 נמנה עם האבות המייסדים של התעשייה התרמופלסטית של ישראל. יזם, ייעץ וסייע בהקמת מפעלי תעשיה בתנועה הקיבוצית "פלסים" במרחביה, "פלסאון" בקיבוץ גבת, "פלרם" ברמת יוחנן ועוד.
החל מ 1965 עסק בקידום והחדרת טכנולוגיות חדשניות ממוצרי המפעלים לכל ענפי המשק והכלכלה שסייע בהקמתםבאמצעות המנהל לסיוע חוץ U.S.O.M באוניברסיטת "מישיגן" שבארה"ב.
1971-1979 שימש כיועץ מתכנן ומבצע תערוכות מקצועיות וירידים ברחבי הארץ והתבל. כמו כן קידם את הפקת והוצאה לאור של ספרות מקצועית (רפואה גרעינית) עתירת מדע וגם ספרות תעשייתית וספרי אמנות למיניהם בעיקר לאמני חיפה והצפון. עבד במשרד הפרסום "שפי" ובמשרד הפרסום "בינג ליניאל". לאחר מכן פתח את חברת הפרסום "נובק" וגם ייסד בשותפות עם רפי נשיב את פרסום "ניב". כמו כן, נובק עבד כמנהל מחלקת "הפרסומים הייצוגים" של חברת ההייטק "אלסינט".
1979-1981 כיהן כמנכ"ל הראשון של שבעת מוזיאוני חיפה. בתפקידו זה הגה ופיתח את תכנית האב והניח את היסודות להקמת קריית המוזיאונים בחיפה. פעל רבות לתחום התרבות והאמנות בחיפה והנגשתו לתושבי העיר.
1982-1985 עיצב את תדמיתה של חברת התעופה "מעוף נתיבי אוויר". בכך זכה, בזכות נדירה, לעצב חברת תעופה הנוסקת לשחקים- עם חותם אישי וייחודי.
1983 יזם את הקמת קריית האמנים ב"ואדי סאליב".
1991 יזם הקמת "מרכז לעיצוב הצמר והסיבים הישראלי לאריגה, תוויה ונעיצה", וכן את פסטיבל ה"כישור והפלך", בחיפה.
2011-2000 חבר עמותת "ועד הר הכרמל", לצידה של רעייתו תקוה מזכירת העמותה.
7 לאפריל 2012 נפטר בחיפה.
